במציאות הקשה של משק המים הישראלי, יחד עם החיסכון הנדרש מכל צרכן וצרכן, הפיתרון של התפלת מים מוזכר רבות. הרי בכדור הארץ יש מים מלוחים למכביר, כך שניצולם לשתייה או להשקיה מהווה פיתרון אידיאלי לבעיית המחסור במים המתוקים עימה אנו נאלצים להתמודד. מהם בדיוק מים מותפלים? כיצד מתבצע התהליך? והאם בעוד מספר שנים מרבית המים שנצרוך יהיו מי ים?
מים מותפלים הם מים מליחים אשר הוצאו מהם המלחים והמינרלים, כך שהפכו ראויים לשתייה או לחקלאות. כמעט בכל המקרים, המדובר הוא במי הימות והאוקיינוסים השונים, אשר מהווים את רוב שטחו של כדור הארץ, אם כי גם מי תהום מליחים עוברים התפלה לעיתים.
גם אם שמם של המים רומז על היותם חסר טעם, הרי שההיפך הוא הנכון. באמצעות התפלת מים, ניתן ליצור מי שתייה ברמה גבוהה מאד, שלא נופלת מזו של מי תהום או מים מינרלים לשתייה.
שיטות להתפלת המים
קיימות מספר שיטות להתפלת מים. הנפוצה ביותר היא שיטת האידוי, במהלכה מחממים את המים לנקודת הרתיחה שלהם. מאחר וזו נמוכה מזו של המלחים, המלחים נשארים מוצקים בתחתית הכלי, בעוד שהמים משנים את מצב צבירתם לגז. כאשר יעובו המים הללו, יתקבלו מים מותפלים.
שיטות מקובלות אחרות להתפלת מים הן זיקוק (רב שלבי או של אדים דחוסים), התפלה באמצעות הקפאה ("שיטת זרחין") ושיטת אוסמוזה הפוכה, המבוססת על הבדלי לחצים.
בעיות בהתפלת מים
על אף שמים מותפלים נשמעים כמו הפיתרון האידיאלי למדינות הסובלות ממחסור במים מתוקים, שימוש בהם טומן בחובו מספר בעיות. ראשית, מחיר ההתפלה אינו נמוך כלל. מעבר לבניית מתקני ההתפלה, כמעט בכל המקרים יש צורך להעביר את המים מספר תהליכי טיהור, אשר צורכים כסף ואנרגיה רבים.
מלבד זאת, בתהליך יש מספר בעיות אקולוגיות. מרבית מפעלי ההתפלה מייצרים תוך עבודתם מלח בכמות גבוהה, אשר עלול להזיק לבעלי החיים או לגידולים החקלאיים. גם האנרגיה המשמשת להתפלה פוגעת באיכות הסביבה, מאחר והיא פולטת לאוויר פחמן דו חמצני. ראו גם: חוקרים נגד התפלת מים.
מים מותפלים בישראל
זה לא סוד שקיים משבר מים בישראל. המדינה סבלה ממחסור במים עוד מראשית ימיה, תופעה שהתגברה עם הגברת השימוש בהם ושנות הבצורת הרבות להן אנו עדים. במילים אחרות: צריכת המים גדולה מכמויות המשקעים השנתיות, דבר שהופך שימוש במים מותפלים ללגיטימי.
נכון לשנת 2011, בישראל יש ארבעה מפעלי התפלה מרכזיים הממוקמים באילת, בפלמחים, בחדרה ובאשקלון (אחד ממפעלי ההתפלה הגדולים והמתקדמים בעולם). אלה מייצרים ביחד מעל ל-300 מיליון מטר מעוקב של מים בשנה.
בשנים הקרובות, צפויים להתחיל לפעול מפעלי התפלה נוספים, בין היתר בנחל שורק ובאשדוד. ההערכה היא כי ייצור המים במפעלי ההתפלה אז יתקרב לכמות הצריכה הביתית השנתית, ואולי אפילו יעבור אותה.