ראשית, כמה עובדות. כדור הארץ בו אנו חיים מכונה "כדור הארץ הכחול", וזאת בשל הריכוז הגדול של מים בו. למעלה מ-70% משטח כדור הארץ מכוסה במימי האוקיינוסים והימות השונים, וכפי שיוכל להעיד כל ישראלי בימי הקיץ- מרבית המים הללו מלאים במלחים שונים.
מתוך כלל המים שעל כדור הארץ, אחוז קטן מאד נקי ממלחים. מים אלו, המכונים "מים מתוקים", מהווים רק כ-3% מכמות המים על פני הגלובוס, כשרק שליש מהם ניתנים לשימוש על ידי אדם. עדיין, חשיבותם מכרעת למין האנושי ולזנים השונים של היצורים על פני כדור הארץ.
להבדיל ממי הים העמוסים במלחים למיניהם, מים מתוקים כוללים מלחים מומסים בכמות נמוכה מאד. הם נוצרים כחלק ממחזור המים העולמי: יורדים אל הקרקע בצורת משקעים שונים (שלג, גשם וכן הלאה), ממלאים את האוקיינוסים והנהרות- ומתאדים שוב להידרוספירה, ללא המלחים.
במילים אחרות, מאגרי מים כדוגמת כנרת או הנהרות השונים בצפון הארץ מוגדרים כמתוקים, מה שהופך אותם כאטרקציה מרכזית לבילוי ולנופש. אולם, בכך לא מסתיימות המעלות השונות של המים המתוקים.
חשיבות המים המתוקים
מים מתוקים, עם או בלי תהליכי טיהור, הם הבסיס העיקרי לשתייה. בעלי החיים השונים הפזורים בכדור הארץ, בעיקר באזורים המדבריים הצחיחים, זקוקים למים אלה כדי להמשיך להתקיים, כמו גם האדם. מלבד זאת, מים מתוקים חיוניים לחקלאות על שלל גווניה, לפעילותן התקינה של מערכות שונות (דוגמת כורים גרעיניים ותחנות כוח), לתהליכים שמבצע האדם (כרייה, ייצור סיליקון) ועוד.
מים מתוקים נעלמים מהעולם
למרבה הצער, כמות המים המתוקים בעולם קטנה ככל שהשנים עוברות. ההתחממות הגלובאלית של כדור הארץ ושנות הבצורת הרבות כתוצאה מכך, הניצול המופרז של המאגרים הקיימים והגידול האסטרונומי באוכלוסיית כדור הארץ מביא למחסור חמור במים באזורים נרחבים בעולם, ובצורך תמידי לשמר את המים הקיימים.
התדלדלות מי תהום מהווה בעיה חמורה עבור המין האנושי באשר הוא. על מנת להתמודד עם הביקוש הגובר למים מתוקים, פיתח האדם אמצעים שונים שנועדים לסייע לבעיה זו, בין אם באמצעות ייעול השימוש במים הקיימים ובין אם בהגדלת הכמות שלהם.
בין הפיתוחים של האדם, ניתן למנות מפעלי התפלה אשר מוציאים את המלחים ממי הים והופכים אותם למתוקים, וכן שלל מפעלים לשחזור ולשימוש חוזר במים. זאת, כמובן, בנוסף להגברת המודעות העולמית למחסור, על מנת שניתן יהיה לחסוך במים בכל דרך אפשרית.
התפלת מי ים בישראל
זה לא סוד כי מצב משק המים בישראל הוא בכי רע. מאגרי המים, ובעיקר אגם הכינרת, קטנים בשיטתיות עקב השימוש הגובר בהם, כאשר שנות הבצורת הרבות לא מסייעות אף הן. לצד הגברת המודעות לצורך חיסכון במים באמצעות קמפיין תקשורתי נרחב ("ישראל עדיין מתייבשת") והטלת הגבלות על שאיבת המים והשימוש בהם להשקיה, נעשים בישראל מאמצים להתפלת מי ים, אותם יש בשפע. כיום יש בישראל כארבעה מפעלי התפלה, כשבשנים הקרובות תחל ההתפלה גם במפעלים נוספים. ראו גם: חוקרים נגד התפלת מים.