חוק המים האפורים

לאור שנות הבצורת נטולות הממטרים שליוו את מדינת ישראל בעשורים האחרונים הידרדר עד מאד מצבה של הכנרת, היא מקור המים העיקרי של תושבי המדינה (כעשרים וחמישה אחוזים מאספקת המים במדינה מבוצעת ממקור מים זה). המצב כה גרוע עד שכיום, בשלהי שנת 2011 ואחרי חורף ממוצע מבחינת גשמים, רחוק מפלס הכנרת כ- 350 סנטימטרים מהרף המרבי.

מיחזור מים אפורים

עובדות אלו הביאו את חברי הכנסת, בראשם חבר הכנסת ניצן הורוביץ, לגבש את הצעת חוק הגנת הסביבה (שימוש מושכל במשאבי הטבע – התרת שימוש חוזר במי דולחין), התשס"ט – 2009, המכונה גם הצעת חוק המים האפורים. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, אחד האמצעים החסכוניים והיעילים ביותר הקשור למשבר המים בישראל הינו שימוש חוזר במי דולחין, ועל כן מוצע ללשים דגש על מיחזור מים אפורים אלו על מנת להקטין את צריכת מי השתייה שצורכת האוכלוסייה.

על פי סעיף 1 להצעת החוק, מטרתו הינה לאפשר את התקנתן של מערכות מים לשימוש חוזר במי דולחין, אשר הינם שפכים ביתיים שמקורם במכונות הכביסה, במקלחות, בבריכות הרחצה, במים ניגרים מהמזגנים ועוד, למעט מים שנעשה בהם שימוש במדיח הכלים ובמטבח או שפכים שמקורם בבעלי חיים או בני אדם. הצעת החוק מגדירה מים לשימוש חוזר כמי דולחין שעברו הליכי טיהור ועומדים בתנאי איכות המים המפורטים להלן.

טיהור מי הדולחין יעשה על ידי מערכות מים לשימוש חוזר שתפקידן לאסוף, להוליך, לאגור ולבסוף לטהר את מי הדולחין. אותן מערכות יכילו בין השאר, מתקן שימנע את עמידת המים, מתקן המונע זרימה חוזרת ומיכל אגירה אטום באופן שלא יהיה ניתן ליצור מגע כלשהו עם תכולתו.

התקנת מערכות מים לשימוש חוזר

סעיף 3 לחוק קובע כי בכל בית הארחה ובית מגורים בישראל תותר התקנה של מערכת מים לשימוש חוזר, זאת בכפוך לכך שהשימוש יעשה במים המופקים מאותה מערכת יעשה לצורכי הדחת אסלות, מילוי מזרקות ובריכות והשקיה של צמחיה שאינה משמשת למאכל. זאת ועוד, השימוש במים אפורים יעשה רק בבית הארחה או בית המגורים שמהם נאספו המים. על בעלי המקום להציב שלט נגלה לעין, לפיו המקום משתמש במערכת האמורה והמים המונפקים ממנה אינם ראויים לשתייה.

גבלות נוספות שיוטלו על מי שבחר להשתמש במערכת מים לשימוש חוזר נוגעת בחובה המוטלת עליהם למנוע אפשרות של מגע ישיר בין בעלי חיים ובני אדם לבין המים הממוחזרים וכן חובה להשתמש במים אלו על ידי ציוד קצה מסוג טפטוף טמון. יובהר כי מדובר ברשימה פתוחה של הגבלות, כאשר על פי הצעת החוק, קיימת לשר הבריאות הסמכות לקבע הגבלות נוספות על שימוש המים אפורים לצורכי השקיה, למשל.

כעולה מהצעת החוק יש לשמור על איכות מי הדולחין, כך שבין היתר לא יכילו חומרים מסוכנים או שרידים כימיקלים, שעשויים להיפלט מפעולות שונות (כגון שטיפת רכב או חפץ שמנוני) ורמת העכירות המירבית בהם לא תעלה על חמש יחידות עכירות, כמפורט בהצעת החוק. בנוסף, על מי דולחין לעבור טיהור של שלושים דקות לפחות, מהמועד בו נכנסו למערכת המים לשימוש החוזר ועד לשימוש בהם לצרכים המותרים.

לא יהא זה למותר לציין כי הצעת החוק נכתבה ברוח ההסכמה הבינלאומית (המכונה אג'נדה 21), אשר מתווה את המדיניות הסביבתית הננקטת כיום על ידי מדינות העולם המערבי. לאור הסכמה זו קובעות המדינות השונות מדיניות ויעדים סביבתיים, כמפורט בהצעת חוק מים אפורים. בחודש יולי 2010 אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית בכנסת (בפה אחד) והועברה לדיון וועדת הכנסת, על מנת לשכללה וליישמה בפועל.

דילוג לתוכן