משק המים העולמי בכלל, והישראלי בפרט, מתבסס רבות על מי תהום. מים אלה, אשר מחלחלים לאדמה במשך שנים, נחשבים למים מתוקים בעלי איכות גבוהה באופן יחסי, כך שניתן לנצלם למספר מטרות. שאיבת מי תהום היא אחת הפעולות הבסיסיות שעושה האדם על מנת לצרוך מים. איך יודעים היכן להתחיל לשאוב? כיצד מתבצע התהליך? והאם השאיבה פוגעת באיכות המים? אלו הן רק חלק מהשאלות שנענה בהם בהמשך.
מי תהום הם מי משקעים ( מי גשמים לרוב) אשר פוגעים בקרקע, נתקלים בשכבה חדירה ומחלחלים דרכה אל בטן האדמה. החלחול ימשך עד אשר יגיעו המים לשכבה אטומה (המכונה "אקוויפר"), על גבה הם יצטברו. כאשר מדובר במים בכמות גבוהה, לאחר תקופה מסוימת הם עשויים לנבוע מעל פני האדמה בצורה של מעיינות. חשוב להדגיש שחלחול של מי תהום הוא תהליך ארוך מאד, שנמשך לעיתים אלפי שנים, ולא פעם גם נסתר מעיני האדם.
מכיוון שתהליך חלחול מי התהום מתקיים מתחת לבטן האדמה, האדם לא תמיד מודע אליו. עובדה זו כמובן, אינה מאפשרת את ניצול המים הללו – עובדה שמקבלת משנה תוקף על רקע משבר המים העולמי. בכל זאת, הגורם העיקרי שמצביע על קיומם של מי תהום הוא היווצרות מעיינות. כאשר מתגלים מעיינות, הרי שמתחתם יש מי תהום בכמות גדולה, והאדם יכול להתחיל לשאוב מהם.
השימושים של מי תהום
בנקודה זו חשוב לציין שעל אף הקושי המסוים להבחין במי תהום, שאיבה שלהם מתבצעת באופן תדיר. כיום, מי התהום מהווים כחמישית ממצבור המים הקיימים בעולם. השימוש העיקרי שלהם הוא מי שתייה. איכותם הגבוהה ומתיקותם הטבעית, מבטיחים כי לאחר מספר תהליכי סינון יווצרו מים באיכות גבוהה, האידיאלים לשתייה (מים מינרלים לשתייה, הנחשבים לטהורים ביותר, מקורם במי תהום). במקרים מסוימים, משמשים המים גם להשקייה.
הדרך העיקרית להגיע אל מי התהום היא באמצעות שאיבה של בארות מים, שמתבצעת במקומות שבהם יש יסוד סביר להניח על קיום מי תהום. צינור אשר נמצא במתקן הקידוח מאפשר להגיע אל מאגר המים ולמדוד את גובהו המדויק ונפחו. בהתאם לכך, נקבעים כמות וקצב השאיבה. לאחר שהמים מגיעים אל מעל פני האדמה, הם עוברים בדיקות יסודיות כדי לשלול את הימצאותם של רעלים ומזיקים שונים בהם, וזאת כדי להוכיח שהם ניתנים לשתייה על ידי האדם.
שאיבת מי תהום – בעיות
אחת הבעיות העיקריות בנוגע לשאיבת מי תהום נוגעת לנקודה שבה הפעולה מסכנת את עצם קיומו של מאגר המים. כאשר מתבצעת שאיבת יתר, האזור עלול להדלדל באופן דרסטי, עד למצב של ייבוש מוחלט או קריסה של אדמות כלפי פנים האדמה.
מלבד זאת, גם איכות המים עלולה להיפגע. כאשר מפלסם של המים המתוקים קטן בצורה משמעותית, לא מן הנמנע שמים מליחים, דוגמת מי ים, יחדרו במקומם אל התהומות. כתוצאה, האדם יקבל מי מלוחים, שלא שונים בהרבה ממי הים, אותם ניתן למצוא בשפע על פני כדור הארץ.
שאיבת מי תהום בישראל
שאיבה של מי תהום היא חלק מרכזי בצריכת המים בישראל, יחד עם פעולות רבות אחרות שנעשות במדינה כדי להתמודד עם המחסור במים (התפלת מי ים, שימוש במי קולחין וכן הלאה). רמת הקידוח של מי תהום בישראל ושאיבתם נעשית בעומק רדוד של כמה מאות מטרים, כאשר המים עמוקים ביותר בעיקר בהרים ובמדבריות. שלושה מאגרי מי תהום עיקריים קיימים בישראל: אקוויפר החוף, אקוויפר ההר ואקוויפר החרמון, מהם נעשית שאיבה מאסיבית.