פרסום דו"ח מטעם משרד הבריאות מעלה שבמי הברז של בתים פרטיים ומוסדות קיימת כמות קטנה של מתכות מסוג עופרת וברזל. לפי הדו"ח הכמות שהתגלתה הינה מזערית אך עדיין חורגת מהרמה המומלצת למתכות מסוג זה.
ממצאים אלה עלו מבדיקות שגרתיות אותן מבצע משרד הבריאות לשם פיקוח ושמירה על התקנים במי הברז המיועדים לשתיה ולשימוש תושבי ישראל. עד כה בוצעו הבדיקות במוסדות ובצנרת הציבורית, אולם ראשוניותו של דו"ח זה באה לידי ביטוי בביצוע הבדיקה גם בבתים פרטיים כנהוג ביתר מדינות המערב.
במהלך הבדיקה נדגמו שמונה מאות דוגמיות של מי ברז אשר נלקחו מהברזים בבתים פרטיים בכל רחבי הארץ. בירושלים נדגמו 148 ברזים, בצפון 114, בחיפה 109, באזור המרכז 138 בתל אביב 105, באשקלון 92 ובאזור הדרום 94.
הממצאים – מתכות בכמות מזערית
מתוך כ-600 הדגימות אשר נאספו מבתים פרטיים בכל הארץ נראו חריגות ברמות המתכות שנמצאו במים של המתכות עופרת וברזל. רמת הברזל היתה גבוהה ב-1.2 אחוזים מהתקן המותר ורמת העופרת עברה את הרף המותר ב-1.03 אחוזים.
מבין הדגימות שנאספו ממוסדות נמצאו חריגות של כשני אחוזים ברמות הברזל והעופרת. בדו"ח מצויין כי החריגות של רמת הברזל והעופרת במים החמים עולות על ריכוז המתכות שנמצאו במים הקרים. הנושא מוסבר בדוח באופן הבא: "נתונים אלו תומכים בעובדה שהמים החמים עלולים לגרום למתכות הרשת לנדוד אל המים".
הדו"ח המדובר מצטרף לסדרה של סקרים ובדיקות אשר נערכו במדינות אירופה השונות וביניהן גרמניה, אוסטריה ובריטניה, בהם התגלו ריכוזים גבוהים של עופרת אשר נמצאו בסקירה של מי ברז של בתי התושבים. הסיבה העיקרית להופעת מתכות במים בריכוז גבוה היתה דליפה של עופרת מהצנרת אשר העלו את ריכוז המתכת במים. העובדה כי ביתר מדינות העולם גם כן לא זוכים המים לטיפול מיטבי ויש חריגות מכמות המתכות המותרת בהם ומשמשת את התושבים לשתיה ופעולות נוספות אינה בבחינת "צרת רבים חצי נחמה" אלא כהוכחה לחשיבות הטיפול ובדיקת המים לאורך הזמן.
מי ברז – בריא או מסוכן?
לאחר פרסום הדו"ח הבהיר משרד הבריאות כי התקן הישראלי לקביעת רמת המתכות במי השתייה נקבע על פי אמות המידה המופיעות בתקינה האירופאית וכן על פי המלצות ארגון הבראיות העולמי. חשיפה מוגברת לעופרת עלולה לפי משרד הבריאות לגרום להשפעות בריאותיות שונות ביניהן השפעות נוירולוגיות התפתחותיות, מוות עקב מחלות כלי דם ולב, פגיעה בכליות ועוד.
עם זאת, מן הראוי להדגיש כי החשיפה לעופרת במי השתיה מסתכמת ברק 20 אחוזים מהחשיפה הכללית לעופרת איתה באים האנשים במגע גם דרך האוויר והאדמה. משרד הבריאות קובע כי על פי סקרים שנעשו בישראל ניתן לומר שרמת החשיפה באוכלוסייה לעופרת אינה חריגה ביחס מדינות מערביות אחרות. בשונה מעופרת, לברזל נקבעים לרוב ערכי סף לחשיפה במי השתייה, לאור העובדה שהמתכת משפיעה על הטעם ועל צבע המים ואין לה השפעה ברורה על בריאות האדם.
בהתאם לממצאים, משרד הבריאות פרסם את המלצותיו לציבור הרחב. ההמלצה העיקרית הינה לנקוט בצעדים שונים על מנת להימנע מחשיפת יתר למתכות מסוג ברזל ועופרת במי השתייה. בדו"ח צויין כי: "במטרה להפחית ככל הניתן חשיפה למתכות, יש להימנע מצריכת מים ראשונים לשתייה ובישול לאחר שעמדו מספר שעות; להימנע ככל האפשר מצריכת המים החמים לשתייה ובישול; ולהימנע מצריכת מים לשתייה ובישול בעלי עכירות גבוהה או צבע".
לדו"ח המלא הקליקו כאן