פרויקט תעלת הימים הוא רעיון שמלווה את ארץ ישראל עוד מימי הרצל, כאשר חברו הציוני יוהאן קרמנצקי הגה את הרעיון בשנת 1896. לאורך השנים הרבות הרעיון המהפכני והעצום הזה המשיך לעלות ואף הגיע לשלבי תכנון ודיונים מהותיים. עם זאת, גם כיום ב-2011 התעלה עדיין אינה בנויה, למרות שהנושא נמצא בשלבים מתקדמים כפי שלא היה מעולם.
תעלת הימים היא פרויקט שאפתני ואדיר מימדים שעתיד לחבר בין הים התיכון ו/או ים סוף, אל ים המלח שהולך ומאבד ממפלסו. פרויקט תעלת הימים נועד לאזן את מפלס ים המלח, ליצר חשמל באנרגיה הידרואלקטרית ולהתפיל מים. אם יתממש, מדובר על פרויקט שישנה סדרי עולם בישראל.
רעיון התעלה בעבר
התנועה הציונית דיברה רבות ותמכה ברעיון של פרויקט תעלת הימים, כאמור, החל משנות התשעים של המאה ה-19. את עיקר הפרסום לרעיון בניית תעלת הימים הביא בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה וממנהיגי התנועה הציונית בראשיתה.
מבחינות רבות, מדהים לחשוב על הדרך שעבר רעיון פרויקט תעלת הימים מאז הגייתו ועד היום. הוא זכה לתמיכה רחבה מאוד בקרב גורמים רבים, אך עדיין חסר את הבשלה המספקת ואת הקצאת המשאבים לכדי מימושו.
עוד בשנת 1899, המהנדס מקס ורקארט פיתח את רעיון תעלת הימים. הוא הכין תכנית מפורטת של כריית תעלה מהים התיכון לים המלח – דרך עמק יזרעאל, עמק בית שאן ובקעת הירדן. בשנים מאוחרות יותר, פרויקט תעלת הימים הוצע כבר בחלקים דרומיים יותר של ישראל.
עם השנים, פותחו תכניות נוספות של פרויקט תעלת הימים. כמו למשל, שילובו בתכנית המוביל הארצי ושאר תכניות הנדסיות שנוצרו לפני הקמת המדינה.
מה שקסם לגורמים הרבים, ולהרצל ביניהם, לגבי פרויקט תעלת הימים היה הפוטנציאל האדיר שבניצול הפרשי הגובה האדירים בין הים התיכון או ים סוף, לבין ים המלח.
אם נתקדם עשרות שנים קדימה, אחרי הקמת המדינה, ב-1977 כבר פעלה וועדה ממשלתית לבחינת החלופות לגבי פרויקט תעלת הימים. הוועדה סיפקה המלצות לבנות את תעלת הימים במסלולה המרכזי, מה שהיה אמור לעלות בזמנו כ-1.5 מיליארד ש"ח.
מדינת ישראל כבר החלה בשלבים מוקדמים של תכנון ומימון הפרויקט, אך האו"ם עצר את הכול, עקב טיעון שכריית התעלה אינה חוקית בגלל מעבר אפשרי בעזה ופגיעה בירדן (טרום השלום עם ירדן ושיתוף הפעולה בנושא שקיים כיום). ב-1986 ישראל ביטלה את הפרויקט משיקולים כלכליים, וכנראה גם מדיניים.
פרויקט תעלת הימים כיום
בשנת 2009 הושגה פריצת דרך לגבי פרויקט תעלת הימים. כנסת ישראל (בוועדת הכלכלה של הכנסת) והממשלות של ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית, תוך שיתוף הבנק העולמי, הגיעו להסכמה מסוימת לבניית פיילוט של תעלת הימים לבחינת ההשפעות והיכולות של הפרויקט.
הפיילוט כלל הנחת צינור בקטע שמדרום לים המלח (חלופת ים סוף) שבו יותפלו מים שיועברו לישראל, לירדן ולרשות הפלשתינית. הבנק העולמי אישר מימון של 1.5 מיליארד דולר מתוך כ-15 מיליארד, שמהווים את כלל עלות הפיילוט.
בנוסף, בשנת 2008 הכריז איש העסקים, יצחק תשובה, על פעילות שלו ושל אנשי עסקים מרכזיים נוספים לקידום ההקמה של פרויקט תעלת הימים. זאת באמצעות מועצה של אנשי מקצוע שונים, שיפעלו לקידום הנושא עד לחיקוק חוק תעלת הימים של המדינה ותחילת מכרזים או עבודות בפועל.
עתידה של תעלת הימים
גם כיום, בשנת 2011, לא ברור עתידו של פרויקט תעלת הימים. כרגע הפרויקט אינו מתקיים וגם הפעילות של המגזר העסקי בנושא (בעיקר של יצחק תשובה) פחתה, ובפועל לא ממש קיימת.
אין ספק כי מדובר בפרויקט אדיר ממדים ומהפכני, פרויקט שייצור מקומות עבודה רבים, ויפתח את סביבת הדרום כולה. יחד עם זאת, לצד הפוטנציאל החיובי האדיר של פרויקט תעלת הימים, מקבלי ההחלטות וגורמים שונים שוקלים כל העת את ההשפעות הסביבתיות על פרויקט תעלת הימים ובחינת תרחישים שבהם התעלה תגרום יותר נזק מתועלת.