במדינת ישראל ישנם כ-12 נחלים ראשיים אשר זורמים ישירות אל הים התיכון, ועוד כ-15 נחלים עיקריים אשר זורמים לכנרת ולנהר הירדן. מקורות המים של הנחלים בישראל נתפסו בעבר לצורך מילוי צורכי מי שתיה וחקלאות- השקיית שדות, פרדסים וגידולים אחרים. אולם עם הזמן, הנחלים החלו להוות את עורקי הביוב העיקריים של מי השפכים אשר מגיעים מהבתים, מהחקלאות ומהתעשיות שמסביבם. בנוסף לכך, אל אפיקי הנחלים הושלכה פסולת רבה.
זיהום הנחלים בישראל גורם גם לזיהומם של מי התהום, לפגיעה ישירה בחי ובצומח שבנחלים, למפגעים תברואתיים, להשמדתן של מערכות אקולוגיות שונות ולסכנה בריאותית גדולה וחמורה ביותר. מי הנחלים המזוהמים אסורים לרחצה ועל כן נחלים אלה לא יכולים להוות מקום של בילוי ונופש. דוגמה מובהקת לכך היא זיהום נחל הירקון לאורך השנים.
אגודות רבות במדינה פועלות במרץ למען טיפול בנושא זה אל מול רשויות מקומיות, מפעלים תעשייתיים ועוד גורמים נוספים. הן פועלות למען הפסקת זיהום מים בנחלים, ולהפיכתם של המים המטוהרים (מי קולחין) לצורך הזרמה לנחלים, השקיית שדות ופרדסים, תעשייה וכדומה.
היעדים העומדים על הפרק בנושא שיקום הנחלים
המשרד לאיכות הסביבה פועל כיום למען שיקום נחלים בישראל, אשר כולל את המרכיבים הבאים:
- סילוקם של מרכיבי הזיהום מהנחלים.
- דאגה למקורות מים לנחלים באופן קבוע ובאיכות אשר דרושה להם.
- שימורם של שטחים נרחבים ופתוחים, כמו גם בתי גידול, סביב הנחלים.
- הקמתם של אתרי תיירות ונופש אשר דוגלים בשמירה על ערכי הטבע והתרבות בסביבת הנחלים.
- פיתוח מודעות בקרב הציבור הרחב במדינה על מצבם של הנחלים, ועל החשיבות הרבה שלהם בתוך כל הנוף הישראלי היפה והשטחים הפתוחים.
כיצד מתבצע תהליך שיקום הנחלים?
בשל הסיבה שמצב הנחלים בישראל הוא בכי רע, הוקמו רשויות ממשלתיות מתוך מטרה אחת נעלה והיא לשקם אותם מן היסוד. התהליך של שיקום הנחלים אינו פשוט כלל והוא עשוי להימשך זמן רב (אפילו עד תקופה של 25 שנה).
בכדי להתחיל בתהליך השיקום צריך לחקור ולבדוק את מצבו של הנחל כיום בהשוואה למצבו בעבר, ולפי הממצאים אשר התגלו, לתכנן עבורו את תכנית השיקום המתאימה לו. לכל נחל מותאמת תכנית שיקום אישית, ואפילו באותו נחל עשויים להיות הבדלים בתכניות בחלקיו השונים.
שיקומם של הנחלים בישראל מחייב את השמירה על האופי ועל הנתונים אשר מתאימים לכל אחד ואחד מהם, אך גם למה שמתאים לצורכיהם של האנשים המתגוררים בסביבתו.
תהליך שיקום הנחלים בישראל כולל ארבעה שלבים:
- השלב הראשון הוא להסדיר את תנועת המים בנחלים באופן חופשי באמצעות הרחבתם של אפיקי הנחלים, סילוק צמחייה בתוכם ובסביבתם, או פסולת מוצקה שהצטברה בהם לאורך השנים.
- השלב השני הוא לשקם את גדות הנחלים. פעולה זו נעשית באמצעות שיפורן, שתילת צמחים מסביב מתוך מטרה שייצבו או ימנעו את התמוטטות הגדות, וסלילת דרכים נוחות לגישה אל הנחלים לכל אורך הגדות בשביל אנשי המקצוע המטפלים בהם, וכן גם המטיילים כמובן.
- השלב השלישי הוא לשקם את המים בנחלים על מנת שניתן יהיה להשיב את כמות ואיכות המים למצבן הטבעי, כשם שהיה בעבר. כדי שדבר כזה ייצא לפועל, יש להבטיח שרשויות מקומיות ומפעלים מזהמים מסביב לנחלים יפסיקו את הזרמת השפכים (הפסולת, הביוב, הלכלוך ועוד) אל הנחלים. על ידי כך ניתן יהיה להזרים אליהם מים מטוהרים באופן קבוע באיכויות ובכמויות הדרושות לכל נחל.
- השלב הרביעי הוא לדאוג לשיקומה של מערכת החיים המקורית והטבעית בנחלים. רק אחרי שהמים בנחלים נקיים מספיק, ניתן לבצע שחזור ביולוגי ולהשיב את הצמחים ואת בעלי החיים האופייניים להם.
ראו גם: