במהלך העשור האחרון ים המלח מאבד כמטר מגובה מפלסו מידי שנה. עובדה זו באה מול נתונים המצביעים על כך שבשנות השבעים והשמונים ים המלח איבד עשרות סנטימטרים מגובהו, ובשנות החמישים הוא איבד רק סנטימטרים בודדים. לאור כל זה ניתן לומר כי ים המלח מתכווץ בעשורים האחרונים.
ממה נובעת תופעת ההתכווצות?
בשנים האחרונות, קצב "יציאת" המים מים המלח הולך וגובר, מקצב "כניסת" המים אליו. התופעה מתרחשת בעקבות העובדה שאנשים מגבירים את צריכת המים באופן קבוע לצרכים שונים, ומקורות מים שבעבר הגיעו לים המלח, לא מגיעים עוד.
התמונה היא כזו: יותר מ-95% מכמות המים שנכנסה בעבר אל הימה מתועלת כעת לשימוש אנושי- בעקבות מפעלי תעשייה ושאיבה, וכדומה. כיום מפלס ים המלח עומד על 420 מטרים.
במאה האחרונה החלה התפתחות גדולה בקרב מדינות האזור- ישראל, סוריה, ירדן ופלסטין. במדינות אלה חל גידול במספר התושבים, תופעה אשר הביאה לפעילות כלכלית ענפה, ולעליה חדה בצריכת המים באגן היקוות ים המלח. בגלל הצריכה הגדולה של המים נוצרה שחיקה מתמדת במקורותיו הטבעיים של ים המלח, מה שגרם לשינויים דרסטיים במפלס הימה, ולהתכווצות ים המלח.
העובדה ששואבים מים מהכנרת ומהירמוך לצורך אספקה שוטפת בישראל, בסוריה ובירדן, כמו גם העובדה ששואבים את מימי ים המלח לצורך תעשיות המלח במדינתנו, גורמת לצמצום אספקת המים ולהתייבשות ים המלח.
משמעות התייבשות ים המלח
משרד המדע ומכון ים המלח והערבה מתריעים מפני תופעת הבולענים- שקעים שנפערים בפתאומיות בקרקע בתהליך טבעי. הבולענים מהווים סכנה ממשית בשל החשש מקריסתם הפתאומית והנזק שיקרה לרכוש ולנפש. התכווצות והתייבשות ים המלח גורמת לבולענים להופיע קרוב יותר ויותר לחוף.
בעקבות תופעת הבולענים והירידה של בסיס הניקוז לנחלים, ישנה פגיעה בתשתיות ובכבישים. בנוסף לכך, נפגעים גם מעיינות שנמצאים סביב ים המלח. למקומות אלו ערכי טבעיים חשובים לצורכי מדע, כמו גם נכס משמעותי לתיירים ולאנשים המגיעים לאזור לצורך מטרות רפואיות, כמו טיפול בפסוריאזיס. בנוסף לכך, בעקבות התופעה נוצרות בעיות אקולוגיות בקנה מידה עולמי, ואף נדידת הציפורים לאזור משתבשת ונפגעת.
הצלת ים המלח
בכדי שתיפסק התכווצות הימה, החלו לחשוב על פתרון תעלת הימים, שהוא מודל חדש לרעיון ותיק שהגה בנימין זאב הרצל. לרוע המזל, לא צלחה הדרך. כעת שואפים למטרת חיבור ים המלח עם הים האדום, פרויקט שנקרא "מסדרון השלום". הפרויקט אמור לגרום לפיתוח כלכלי, התיישבותי ותיירותי שמשותף לישראל, לרשות הפלסטינית ולירדן.
לרעיון זה קמו מתנגדים שחוששים מנזקים שעלולה לגרום "תעלת הימים". לדברי המתנגדים, הדבר ייצור שינוי בעייתי בתכונותיו של ים המלח, בעקבות העובדה שמערבבים את מימיו עם מים אחרים. בנוסף, הוא עלול ליצור נזקים לתיירות ולתעשייה.
המתנגדים טוענים כי הפרויקט עלול לגרום לבעיות בתחום המינרולוגיה- זיהום מינרלים, דבר שעלול להשפיע לרעה על החזר האור, על האקלים וכדומה. אלה הם רק הסיכונים הצפויים מראש, לא ניתן לחזות סיכונים בלתי צפויים, שעלולים להתרחש גם הם.
בתור תחליף לפרויקט "תעלת הימים", מציעים חלופה אחרת להצלת ים המלח המתכווץ. מדובר על כך שעדיף "להחזיר את הגלגל לאחור" במקום להמציא אותו מההתחלה. הפתרון יהיה הדבר הקרוב ביותר למצב הטבעי של הימה ולא יהיו סיכונים בלתי צפויים.
הרעיון החלופי מכיל את הדברים שאמורים היו להיכלל בתכניות הקודמות להצלת ים המלח, וביניהן גם "תעלת הימים". הכוונה היא להתפלת מי ים המלח, להפקת אנרגיה ולעצירת הייבוש. התהליך אמור להתחיל בהתפלת מי ים מהים התיכון. המים המותפלים יהיו איכותיים, לא פחות ממימי השתייה מהברז. מחצית מהמים המותפלים יוזרמו לבתים במקום המים המסופקים מהמוביל הארצי, ומחצית מהמים יוזרמו לנהר הירדן ויפתרו את בעיית ההתייבשות של ים המלח.
לאחרונה, קמה הצעת חוק שמטרתה היא למנוע את התייבשות ים המלח באמצעות הגבלת שאיבת המים מים המלח למרכים תעשייתיים.