מקרה אבסורדי נוסף בכל הנוגע להתנהלות הממשלתית והאזרחית לכנרת. כאילו שמפלס המים לא ירד בצורה משמעותית ביותר במשך השנים האחרונות, בספטמבר 2011 החלו עבודות לייבוש אחד החופים בכנרת מתוקף תכניות שאושרו בשנת 1978. עם זאת, התכניות שאושרו ב-1978 לא כוללות התייחסות להתפתחויות סביבתיות ומנהליות רבות שאירעו מאז. תנועת "אדם טבע ודין" טוענת כי עיריית טבריה פועלת באופן שערורייתי וממשיכה למסחר את הכנרת לגורמים פרטיים. עבודות הפיתוח שכוללות ייבוש חלק מהחוף מתבצעות בחוף סירונית.
מהות העבודות בחוף סירונית
עבודות הפיתוח בחוף סירונית מתבצעות מטעם חברת חוף סירונית בע"מ, וכאמור, מתוקף היתרי בנייה שניתנו למקום בשנת 1978, לפני למעלה משלושים שנה. התכניות הישנות מתירות לחברה לבצע פיתוח סביבתי וחופי באזור החוף, הגדרה לא ברורה שמתירה לה לבצע כמעט כל עבודה ופיתוח העולה על רוחה – כולל במקרה זה ייבוש חלק מחוף הכנרת המידלדל גם כך, בעקבות משבר המים המתמשך.
אדם טבע ודין תיעדו את העבודות, שכוללות משאיות רבות המגיעות לחוף הכנרת ושופכות בו סלעים גדולים ועפר רב. חשוב לציין כי למרות שינויים סביבתיים מהותיים בסביבת הכנרת מאז אישור התכניות וכן מגמה של החזרת החופים לציבור בישראל, תכניות הבנייה לא שונו כלל ולא נבחנו מחדש לפני מתן האישור לחברה על ידי עיריית טבריה.
של מי הכנרת?
אדם טבע ודין מקדמת את המאבק בנושא ייבוש הכנרת בחוף סירונית, וטוענת כי לו היה יזם או גורם כלשהו מנסה לקדם תכניות דומות היום, אין שום סיכוי שהן היו מתקבלות. בפועל, יזם כזה היה סופג ביקורות קשות מכל עבר.
כמו כן, נגד עיריית טבריה עולות טענות כי היא עושה בכנרת שימוש כאילו הייתה נכס פרטי של העירייה, ולא ימה חשובה ומקור מים מרכזי ששייכת לציבור בישראל. בשנים האחרונות, רשויות המדינה מנהלות מאבקים להחזרת החופים לציבור, וביטול נהלים ותיקים של גביית תשלום מכל מבקר בחופים. עיריית טבריה אישרה את תחילת העבודות בעלות השלכות שליליות מאוד על הכנרת, אך היא יוצאת גם בפועל נגד המגמה הכללית של סגירת החופים ומסחורם.
הטענות אינן כי חברת סירונית בע"מ צריכה להפסיק לתפעל את החוף ולהפיק מפעילות זו רווחים, אלא שעליה לחדול מעבודות פיתוח שמשמעותן בפועל ייבוש חלק מהכנרת, ופגיעה מהותית בגוף מים חשוב שגם כך נמצא במצב קשה.
תמונת מצב מבחינת עיריית טבריה
עיריית טבריה מוסרת כי לה לא ידוע על פעולות לייבוש חלקים מהכנרת, וכי העבודות מתבצעות במסגרת אישורים מוסדרים. יש להבין כי העירייה לא יכולה פשוט לבטל את היתרי הבנייה משנת 1978 אלא בצו בית משפט והליך משפטי מורכב.
בנוסף, העירייה, באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מעניקה אישורים דומים גם למפעילי חופים אחרים. מתבצעות עבודות דומות של השלכת סלעים ועפר לכנרת גם בנקודות נוספות בימה היחידה בישראל, שהיא גם מקור תיירות מרכזי וגם מקור מים משמעותי למשק הישראלי.
מהנדסי העירייה טוענים בתוקף כי לא מדובר בייבוש הכנרת, וכי העבודות קיבלו את האישורים הנדרשים מבחינת איכות הסביבה ממנהלת הכנרת, מהמשרד להגנת הסביבה ומהמעבדה לחקר הכנרת.
אדם טבע ודין טוענים מנגד כי ישנה תכנית מתאר ארצית לחופים (תמ"א 13) שאמורה להסדיר את הנושא ולמנוע הישנות מקרים כאלו בעתיד, וכי על עיריית טבריה לחדול ממתן אישורי בנייה על סמך תב"עות ישנות עד להסדרת התמ"א החדשה.
מצב בעייתי ולא פשוט
לסיכום, העבודות בחוף סירונית ומצב הכנרת מציגים מקרה לא פשוט ואף בעייתי מאוד. על פניו אכן נראה תמוה מדוע יש לייבש חלקים מהכנרת כאשר גם כך המפלס יורד וגורם לשטחים נרחבים בין החופים המקוריים לקו המים. מצד שני, יש לשים לב שלא פוגעים בלי סיבה מספקת ביזמות פרטית ובפיתוח הכלכלי של האזור.