פתרון התפלת המים בישראל כבר הוכתר כאחד הפיתוחים המוצלחים של השנים האחרונות. לאור העובדה שרמת החיים בישראל עולה עם השנים, מעריכים כי כמויות צריכת המים עוד ילכו ויגדלו, ועל כן, יש לספק פיתרון הולם למשבר המים בישראל. לאחרונה התפרסמו המלצות של תוכנית אב רחבת של רשות המים בישראל אשר הציגה תוכנית אסטרטגית לסוגיית המים בישראל לעשורים הקרובים.
חדשות מלב ים
הבשורה העיקרית של עבודת המטה בתוכנית האב של רשות המים הינה המלצה להקמה של מפעלים להתפלת מים בלב ים. בשורה זו עתידה לאפשר למדינה את התפלת המים מבלי להשתמש בשטחים יקרים הסמוכים לחופים לשם בניית המפעלים. המשמעות העיקרית של צעד זה הינו היכולת להתפיל מים מבלי לייקר את מחירי המים לצרכנים הפרטיים.
לפי התוכנית, הרחבת מערך מתקני ההתפלה תהיה העוגן לפעילות ההתרחבות במשק המים בשנים הקרובות. כמות המים שתוקצה לחקלאות כמעט שלא תקטן, אך היא תתבסס על טיהור מי שפכים ועל מי תהום מליחים.
הקו המוביל את תוכנית האב ותומך בהצעת הממשלה להמשיך בהתפלת מי הים בהיקף של 750 מיליון מטרים מעוקבים בעוד עשור. כמות זו מהווה הכפלה של הכמות המותפלת כיום. עם זאת, מצוין בתוכנית כי עד שנת 2050 יהיה צורך בהכפלה נוספת של כמות המים שתעבור תהליכי התפלה.
ממבט על התמונה הכוללת מציינים בתוכנית האב כי 1.5 מיליארד מטרים מעוקבים של מים הם התוספת שתצטרך ישראל בשנים הקרובות כדי לספק מים בהיקף הנדרש לתושביה, וכן חלקו יועבר לרשות הפלסטינית ולירדן.
מחיר ההתפלה
היכולת להתפיל מים ועדיין לשמור על המחיר לצרכן הקצה תעלה על פי ההערכות למדינה כ-200 מיליארד שקלים אשר ישמשו לצורך הקמת מתקני התפלה, הובלה וטיהור המים. בניגוד להערכות קודמות, קובעת תוכנית האב כי צריכת המים לנפש בישראל לא תגיע לשיעור של 110 מטרים מעוקבים לשנה.
ההערכה העדכנית הינה שהצריכה תהיה בשיעור של 95 מטרים מעוקבים לנפש לשנה, על אף העלייה הצפויה ברמת החיים. הגורמים העיקריים לכך הם ייעול השימוש במים והכנסת קולחים לשימוש במסגרת הגינון העירוני.
נזק לסביבה
פתרון התפלת המים בלב ים הינו פתרון יצירתי אשר פותר בעיות רבות על היבשה, אך מעביר את לב הויכוח אל מעבר לקו החוף ולטענות נגד התפלה. ריבוי של מתקני תעשיה בלב ים ומתקני קידוח כבר העלו את התנגדותם של הארגונים הירוקים, ולכן ממליצה תוכנית האב לעשות שימוש בהתפלת מי ים על אסדות בתוך הים, או על איים מלאכותיים.
אנשי אגף התכנון ברשות המים אשר ערכו את תוכנית האב, טוענים שיש עיכוב בהקמת מתקנים לטיהור מים שזוהמו או הומלחו בשל החשש שהוא ישפיע על הסביבה. עיכובים אלה פוגעים לדברי הגורמים בתוכנית האב בפיתוח פרויקטים לקידום ההתפלה בישראל.
במשרד להגנת הסביבה מכחישים את הטענות ומטילים את האשמה בדבר העיכוב על רשות המים. המאבק בין ארגוני התעשיה והפיתוח לארגונים הירוקים הינו מאבק מוכר וותיק. אשר בדרך כלל נפתר כשטובת הכלל עומדת אל מול עיניהם של המדינאים ומקבלי ההחלטות.
משקמים את הטבע
נושא נוסף אשר מעלה תוכנית האב בעבודתה המקיפה הינו שיקום נחלים ומעיינות בשמורות טבע. התוכנית קובעת שכמות המים המסופקת לטבע תעלה מ-10 מיליון מטרים מעוקבים כיום לכמות גדולה פי חמישה בעוד עשור. עוד הוחלט להזרים 30 מיליון מטרים מעוקבים של קולחים ברמה גבוהה יחסית, לנחלים שורק וירקון, כדי לסייע בשיקומם.
ראו גם: