נחל הירקון הוא ללא ספק אחד הנחלים החשובים של ישראל. לא רק שזהו הנחל המרכזי במטרופולין תל אביב, שמאכלס חלק מהותי מאוכלוסיית ישראל, אלא שזהו גם הנחל הגדול ביותר מבין נחלי החוף בישראל.
למרבה הצער, במקום שהנחל יהיה מטופח ויהווה אטרקציה מרכזית למטיילים ובעיקר לתושבי גוש דן, הוא סבל מהזנחה קשה לאורך השנים, ומימיו אפילו הפכו בלתי ראויים לשימוש.
תחילת רעיון השיקום
שיקום הירקון הוא נושא שהיה קיים בשיח הציבורי והסביבתי בישראל במשך שנים רבות, אשר עבר תהליכים רבים שקידמו או הניעו אותו אחורה במשך השנים.
הדוגמא המובהקת ביותר לחשיבות שיקום הירקון ולמצבו הקשה היא אסון המכבייה משנת 1997, מקרה שבו ספורטאי מכבייה חצו גשר מעל הירקון והוא התמוטט. המקרה הפך לאסון מכיוון שהשהייה במים המזוהמים של הנחל, לצד הנפילה עצמה, גרמה למותם של 4 אנשים ולפציעתם של 69 אנשים נוספים, חלקם עם פגיעות שנמשכו שנים בעקבות המים המזוהמים.
זיהום מי הירקון נבע מהזרמת ביוב למי הנחל, הזרמת שפכים תעשייתיים, והעובדה שהוא מקושר בדרך זו או אחרת ל-22 ישובים מפותחים לאורך אפיקו. שיא השפל מבחינת הנחל הגיע כשהועלתה הצעה הזויה להפוך אותו באופן רשמי ומלא לתעלת ביוב.
פעולות שיקום נחל הירקון בעבר
לאחר שנים שבהן נחל הירקון סבל מהזנחה והפך מזוהם מאוד, הוקמה בשנת 1988 רשות נחל הירקון, שהייתה אמונה על ניהול אזור הנחל ועל פעולות שיקום הירקון. הרשות כוללת אנשים מהשלטון המקומי, אנשי מים, ואנשים מתחום שמירת הטבע והסביבה ושיקום נחלים.
סוף כל סוף, החלו פעולות משמעותיות של הפסקת הזרמת השפכים לנחל הירקון; מרבית הביוב של גוש דן מוזרם כיום למפעל הטיהור שפד"ן, סביבת הנחל נוקתה במשך שנתיים, והנחל החל לקבל הזרמה של חיים חדשים למימיו וסביבתו.
פעולות שיקום הירקון נמשכו ללא הפסק מאז הקמת רשות נחל הירקון והנחל החל לחזור למצב טוב בקצב איטי ויציב.
שיקום הירקון בהווה – מה נעשה כעת
ההווה, שנת 2011, הוא כנראה הזמן הטוב ביותר לכל נושא שיקום הירקון. תרומות כספיות משמעותיות שהתקבלו מהקהילה היהודית באוסטרליה, שרוב מוחלט של נפגעי אסון המכבייה הגיעו ממנה, קידמו את עבודות הפיתוח והשיקום בצורה משמעותית לצד עבודות רציניות לשיפור איכות המים בנחל.
המשרד להגנת הסביבה הקציב תקציבים רבים יחסית לנושא שיקום הירקון, לצד פעילות של הרשויות המוניציפליות הרלבנטיות. לאחר פעילות מתמשכת לשיפור איכות המים בירקון, הפסקת הזרמת השפכים וניקוי מזהמים שונים מהמים, פעילות שממשיכה כל העת, הוחל בפרויקטים לשיקום אתרים ספציפיים באפיק הנחל וסביבתו.
אחד הפרויקטים המרכזיים לגבי שיקום הירקון הוא שיקום ושחזור אתר שבע טחנות, שקיבל את שמו בזכות שבע אבני רחיים שנמצאו באתר. כמו כן, בוצע פיתוח רציני בפארק "ראש ציפור", ופיתוח מתמשך ומקיף בפארק הירקון (גני יהושע) כולו.
חלק מהשלבים של שיקום הירקון כללו הקמת "אגנים ירוקים", בריכות אקולוגיות שמשמשות לטיהור ביולוגי טבעי של מים למטרת ניקוי המים והסברה לציבור הרחב. חלק המרכזי של הירקון הוא עדיין המזוהם ביותר, ועבודות ניקוי וטיהור המים נמשכות כל העת; לקראת שפך הירקון לים בתל אביב, מוזרמים לנחל מים חמים מתחנת הכוח רידינג.
באופן כללי הושקעו כבר כ-85 מיליון ש"ח בנושא שיקום הירקון וישנה תכנית אב שזכתה כבר לאישור הממשלה.
שיקום הירקון בעתיד
מדינת ישראל והרשויות המקומיות בסביבת הירקון השכילו להבין, לאחר שנים של הזנחת הסביבה, כי שיקום הירקון הוא מטרה עליונה, ושהנחל הוא מרכיב חיוני באיכות חיים באזור.
פעילות שיקום הירקון בעתיד תימשך וצפויה אף לקבל מימד נוסף של פיתוח סביבתי ועירוני בסביבת אפיק הנחל. אתרים רבים לאורך הנחל כבר שוקמו, וכעת הם מתפתחים מבחינה תיירותית. העתיד נראה מבטיח לירקון ולתושבי הישובים בסביבתו.