כפי שיכול להעיד כל אדם שקרא עיתון בחודשים האחרונים, הפוטנציאל הכלכלי של מים הוא פשוט עצום. לראייה, מציאת קידוחי הגז דלית ותמר סמוך למימי מפרץ חיפה במהלך שנת 2010, הטומנת בחובה מיליארדי שקלים עבור קופת מדינת ישראל או טייקוני הגז- אם רק יוכר השטח כמים כלכליים של ישראל.
המונח מים כלכליים לא ברור עבור מרבית האנשים, כמו גם גבולות המים שבין מדינות. אולם, הבנה של הנושא היא מהותית בעולם הכלכלי של ימינו, ולכן יש להעניק למים את הכבוד הראוי להם. הרי אין לזלזל בשום אופן בפוטנציאל כלכלי של מיליארדי דולרים, לא?
מהם מים כלכליים?
מים כלכליים הינם מים אשר מחולקים ומוסדרים בין מדינות שונות, בהקשר של שליטה של מדינה בהם. כידוע, המים הקרובים ביותר לשטחה של מדינה מכונים מים טריטוריאליים, ואליהם אסור להיכנס ללא אישור מטעם המדינה. אחריהם נמצאת רצועת ביטחון, שהמדינה יכולה לחלוש עליהם כדי למנוע איומים שונים על שטחה.
המונח של מים כלכליים מתייחס לתחום שאחרי שטח הביטחון, בו למדינה יש זכות לעשות שימוש מכל סוג במשאבים ימיים כלשהם (דוגמת קידוחי הגז שנתגלו כ-90 ק'ג משטחה של ישראל). בין השימושים הללו, ניתן למנות דיג, שימור וניצול אוצרות טבע, וכן הלאה.
הכרזה על מים כלכליים
כל מדינה רשאית להכריז על מים כלכליים במרחק מסוים משטחה, כאשר ברוב המקרים המרחק הנהוג להכרזה שכזו הוא כ-300-400 קילומטר. הבקשה להכרה במים הכלכליים מועברת לאו'ם, כפי שנוסח באמנת חוקי הים של האומות המאוחדות משנת 1982.
גם אם בדרך כלל אין הצהרה רשמית על מים כלכליים, במידת הצורך נוברים פקחי האו'ם במגירותיהם ובודקים אם התקבלה בשלב כלשהו בקשה להכרזה על מים כלכליים. רצוי מאד שתהיה כזו הצהרה, או שהמרוץ אחר מצבורי הכסף יכלול כמה וכמה מדינות.
בניגוד לגבולות היבשתיים הברורים שבין מדינות, הגבול הימי נתון פעמים רבות למחלוקת. צריך לזכור שמדובר על שטחים הרחוקים מאד משטחה של כל מדינה שאינם מיושבים, כמובן. כתוצאה מכך, גילוי של אוצר נדיר במימי הים, בהיעדר הכרזה מאושרת על מים כלכליים, עלול להביא לעימותים כלכליים או מדיניים בין מדינות שונות.
מים כלכליים בישראל
המקרה של ישראל מדגים את הטענה. במשך שנים, היו דיונים בכנסת לגבי דרך הפעולה האפשרית לגבי המים הכלכליים. מכיוון שלא הגישה המדינה בקשה להכרזה על מים כלכליים למשרדי האו'ם, הרי שלאחר גילוי מצבורי הנפט הטבעי בשטח שאמור להיות בריבונות כלכלית ישראלית, מדינות נוספות ביקשו לזכות בחלק מהתמלוגים- קפריסין ולבנון, למשל.
רק בסוף 2010 נחתם הסכם על גבול המים הכלכליים בין ישראל לקפריסין, שקבע כי קו האמצע בין המדינות יהיה נקודת הגבול. על רקע הסבירות כי אזור זה כולל כמויות עצומות של גז טבעי שטרם נתגלה, נראה כי הסכם זה הוא בעל חשיבות כלכלית עצומה עבור שתי המדינות.
יישוב סכסוכים בנושא מים
ההיסטוריה העולמית מראה כי לא פעם החל סכסוך בין מדינות בנוגע לסוגיה של מים כלכליים. בשנת 2009, למשל, הודו, בנגלדש ומיאנמר התעמתו ביניהן על הגדרת גבולות המים הכלכליים, כמו גם נורבגיה ודנמרק 13 שנה קודם לכן.
במצב כזה, ניתן ליישב את הסכסוך במספר דרכים. אמנת חוקי הים קובעת כי מדינות רשאיות לבחור את דרך פיתרון הסכסוך העדיפה עליהן, מבין האפשרויות השונות. בית הדין הבינלאומי בהאג משמש ערכאה מרכזית לסוגיות מעין אלה, כמו גם בית הדין הבינלאומי לדיני ים בגרמניה, וכן ועדת בוררים מיוחדת המוקמת במיוחד למקרה הנדון, הן מטעם האמנה והן מטעם דיני הים.