המים הם מרכיב חשוב והכרחי בגוף, בכך שהם לוקחים חלק נכבד בתהליכי הפעולות הביוכימיות שמתרחשות בו. "מים" ו"בריאות" הן שתי מילים שקשורות יחדיו בקשר הדוק. המים מגנים על גוף האדם, מנקים אותו ושומרים על איבריו ועל המערכות הפנימיות מפני זעזועים למיניהם, ביניהם: הגנה על העובר ברחם, שמירה על לחץ תקין בעיניים- הדמעות מנקות אותן וכן קירור הגוף יחד עם שמירה על טמפרטורה גבוהה ונכונה, בעזרת הפרשת זיעה מתוכו.
70% בממוצע ממשקל גוף האדם הם המים, כשהכמות שלהם היא ביחס משתנה בהתאם לגיל ולכמות השרירים. ההבדלים יכולים להיות גם בין המינים, כאשר למין הגברי, על פי רוב, יש מסת שריר גדולה יותר מאשר למין הנשי, ומסיבה זו הכמות של המים בגוף גדולה יותר מן הכמות שיש לגוף המין הנשי. כמות המים בגוף משתנה גם בהתאם למידת הפעילות הגופנית, כך שלאדם שמתעמל יותר, תהיה מסת שריר גדולה יותר וכמות המים שבגופו עולה באופן יחסי לאדם שלא מבצע פעילות גופנית.
כמות המים המומלצת לשתייה
כמויות המים המומלצות לשתייה יומית אינן קבועות בין כלל האנשים, אלא תלויות בפרמטרים כגון גיל האדם, מזג האוויר במקום בו הוא נמצא ובהתאם לרמת הפעילות הגופנית שהוא מבצע. ישנה חשיבות רבה בשתיית מים בקיץ, בזמן מחלה או בעת פעילות גופנית וגם בתקופת היריון והנקה. במידה והאדם לא יצרוך את כמות המים המומלצת בשתייה, הפעילות הביוכימית בגופו עלולה להיפגע עד לכדי סיכון גבוה לחלות במחלות לב, מחלות כלייתיות או מחלות סרטן. לעומת זאת, במידה ואדם יצרוך כמות רבה של מים ובזמן קצר, הוא עלול לקבל הרעלת מים, העלולה לגרום גם למוות.
התייבשות
במידה וכמות המים המגיעה ממי שתייה אינה מספקת, הגוף עלול להגיע לכדי התייבשות ואז ישנה סכנה לבריאות. מצב של התייבשות מוגדר כאיבוד אחוז אחד או יותר ממשקל הגוף הנגרם מאיבוד הנוזלים. כשהגוף מאבד 1% ממשקלו בעקבות ההתייבשות, ישנה ירידה בביצועי הגוף. כשהגוף מאבד 3%-5% ממשקלו בעקבות ההתייבשות, סיבולת הגוף והכוח הפיזי נפגעים, ויש סיכוי לתשישות ולחום.
תסמיני ההתייבשות יכולים להיות עייפות, תשישות, כאבי ראש, חוסר תיאבון, אי סבילות לחום, יובש בעור, יובש בפה ובעיניים, שתן כהה בעל ריח חזק ותחושה של מעין שריפה בקיבה.
אבים בכליות בשל מחסור במים
תופעת האבנים בכליות תתפתח אצל 12%-15% מהאוכלוסייה במהלך חייהם. ישנם מספר גורמים לתופעה: מין, גיל, תורשה, מיקום גאוגרפי, מצב סוציאלי, מקצוע, דיאטה ואקלים. בנוסף לכל הגורמים, הגורם היחיד שהוא בעל השפעה ישירה להתפתחות אבנים בכליות ובדרכי השתן, הוא החוסר במים בגוף. ככל שמרבים בשתיית המים, כך פוחת הסיכון בהיווצרות התופעה. אנשים בעלי סיכון לאבנים בכליות ובדרכי השתן, צריכים לשתות כמויות גדולות יותר של מים רכים ודלי סידן ומגנזיום.
מים ומחלת סרטן
במחקרים שנערכו, נמצא קשר ישיר בין שתיית מים לבין השכיחות של מחלות סרטניות שונות, לדוגמה: ככל ששותים יותר מים, כך פוחת הסיכון לחלות בסרטן בדרכי השתן, נשים ששותות כמויות גדולות של מים מפחיתות את הסיכון לחלות בסרטן השד ובסרטן המעי הגס, לעומת נשים ששותות מעט. כמו כן, התייבשות כרונית משפיעה על המים התוך- תאיים ועלולה לפגוע בפעילותם של האנזימים, מה שמעכב את סילוק הגורמים הסרטניים מתוך התאים.
מים איכותיים ומים מזוהמים
צריכה מספקת של מים איכותיים תורמת לבריאות, בכך שהיא מסייעת לפעילות תקינה של המוח, השרירים, כלי הדם, העור ומערכת העיכול. לעומת זאת, שתיית מים מזוהמים מזיקה מאוד לבריאות הגוף. היא גורמת להרעלה חמורה, לפגיעה בתפקוד המערכות, להופעת מחלות סרטניות ואף למוות.
מים מזוקקים, היא דוגמא טובה הממחישה את הקשר בין מים ובריאות. מים מזוקקים נמכרים בבתי המרקחת בישראל ומשמשים כחליטות או כתמיסות לאנשים הסובלים מבעיות רפואיות שונות.